למה יש הבדל בין הדוח הכספי לבין המצב במציאות

מדובר בתופעה נפוצה בקרב בעלי עסקים רבים: על פניו הדוחות של רואה החשבון מספרים סיפור יפה, גם אם לא של הצלחה מטאורית לפחות של עסק יציב ומבוסס שמראה פעילות רווחית. אבל המציאות מספרת סיפור אחר, של חשבון בנק יחסית מדולדל, של מחנק בתוך מסגרת האשראי, של נזילות נמוכה, של דאגות וטרדות לגבי המימון השוטף.

אין פלא איפה שבעל העסק תופס את הראש ושואל, איך זה יכול להיות? האם ישנן טעויות בדוחות של רואה החשבון? או אולי הבעיה היא בהבנה שלי? מה יכול להסביר את הפער הזה? ובכן, כמעט בכל המקרים הבעיה איננה טמונה בטעות של רואה החשבון, אלא באי הבנה של מהותו ומשמעותו מצד בעל העסק, המסתמך עליו יתר על המידה לצורך הבנת המצב הפיננסי.

מה יש בדוח רווח והפסד

דו"ח רווח והפסד של רואה החשבון הוא כלי משמעותי להבנת הפן הכלכלי של העסק ולשליטה בו, ואין לוותר עליו. הדוח עוזר לכם להבין היכן מצויים מקורות הרווח שלכם, אילו פעילות יותר או פחות רווחיות, באילו פרויקטים יצאתם מורווחים או מופסדים, אילו הוצאות עדיף להקטין וכן הלאה.

יחד עם זאת, הדוח הזה אינו מביא את התמונה במלואה, מה שמוביל לא פעם לפערים בין הניירות והמציאות. עוד לפני שידובר בהם חשוב לומר שאחת הבעיות היא שחלק מבעלי העסקים, עקב הבנה כלכלית לא שלמה, אינם מבינים אף את המונחים הבסיסיים של הדוח ולפיכך גם לא גוזרים מהם את המסקנות הראויות.

על קצה המזלג, ישנם 3 מונחים בסיסיים שצריך להכיר, שלפעמים מחולקים בדו"ח לסעיפים ולפעמים לא. הראשון הינו רווח גולמי שמשקף את ההפרש בין סך עלויות המכר וסך ההכנסות ממכירות. כלומר, בין ההכנסות ממכירת מוצרים לעלויות שהושקעו בייצור (רכישת חומרי גלם, פחות על ציוד ייצור, שכר עובדי ייצור, ארנונה על מפעל וכדומה).

במידה והעסק מתמקד באספקה של מוצרים ללא ייצור (כמו חנות צעצועים), יש להפחות מההכנסות את עלות רכישת המוצרים, ואם העסק מתמקד באספקת שירותים מפחיתים מההכנסות את ההוצאות על אספקתם.

בכל מקרה, מה שהרווח הגולמי נותן הוא את רמת הרווחיות הבסיסית של העסק, לפני עלויות נוספות. ממנו אפשר להתחיל להבין ברמה הראשונית את כדאיות הפעילות הבסיסית, ולהתחיל לגזור מסקנות לגבי תמחור והתייעלות. יחד עם זאת, ראוי לזכור כי הוא לא משקף בהכרח את מצב העסק או נותן מידע מהימן על הנזילות שלו.

המונח השני הוא הרווח התפעולי, או רווח מפעולות רגילות. מדובר ברווח הגולמי פחות ההוצאות הקשורות בהתנהלות השוטפת כמו פרסום ושיווק, חשמל ומים, שכירות על משרד והוצאות משרדיות, משכורות לעובדי הנהלה, רכבי העסק, כיבוד וכן הלאה.

בדומה לרווח הגולמי, ניתן להשתמש ברווח התפעולי בשביל לקבל תובנות מסוימות, למשל להשוות לתקופות קודמות ולהבין האם הוצאות התפעול גדלו משנה שעברה, האם יש גידול או קיטון ברווח התפעולי, האם הוא מתאים למה שמקובל בענף, וכדומה. מכאן ניתן לגזור מסקנות לגבי נקודות תורפה וכוח, תחומים בהם חלו שיפור או הרעה, היכן כדאי להתייעל וכן הלאה.

ולבסוף, המונח השלישי הוא הרווח הנקי, כלומר מה שנשאר ביד ואמור להישאר בחשבון הבנק אחרי מיסים. לדוגמא, אם מדובר בחברה לוקחים את הרווח התפעולי ומפחיתים מס חברות, שעומד בשנת 2022 על 23%.

פערים בין הנייר ובין המציאות

הדוחות של רואה החשבון מתקבלים בכל שנה, חצי שנה או רבעון, ואחת הבעיות היא שמה שמעניין את רוב בעלי העסקים היא השורה התחתונה. הם מסתכלים על הרווח הגולמי, התפעולי והנקי, אבל בדרך כלל אין להם את הזמן או את הכוח להעמיק אל תוך המשמעויות והנתונים, ומעדיפים להרגיש את הביטחון שנותן לכאורה איש כלכלי רציני – רואה החשבון.

אז כפי שנכתב בהתחלה, רוב הסיכויים הם שאין טעויות בדוחות הכספיים, ואם יש לכם רווח נקי חיובי זו בהחלט נקודת פתיחה טובה. יחד עם זאת, בעלי עסקים אינם מבינים שהדוח של רואה החשבון אינו נותן את התמונה המלאה, וזוהי סיבה מרכזית לפערים שבין המצב על הנייר ומצב חשבון הבנק.

כך לדוגמא, הדו"ח של רואה החשבון יכול ממש להטעות, בעודו מצייר תמונה של הכנסות גבוהות יותר מאלו שנכנסו באמת לחשבון. הכוונה היא לכספים שעליהם הוצאתם חשבוניות וקבלות, הנכללים כמובן בדוח רווח והפסד, אבל למעשה מסיבה זו או אחרת לא קיבלתם אותם וטרם גביתם אותם. רואה החשבון אינו שואל את עצמו האם הכסף באמת נכנס לחשבון, אלא רואה חשבוניות וקבלות ככספים שנכנסו ושצריך לדווח עליהם לרשות המיסים.

לכן יכולה להצטייר תמונה חיובית לכאורה, ומה שבעל עסק צריך לשאול בעודו מעיין בדו"ח, הוא האם יש כספים שלאורך התקופה האמורה התקבלו רק באופן חלקי או שלא התקבלו בכלל, האם יש לקוחות שעדיין מתעכבים, שבאתם לקראתם וויתרתם על חלק מהתשלום, שהסכמתם לפרוס להם תשלומים וכן הלאה.

כי במקרה כזה, ברור שיש פער בין הדוח הכספי למציאות, ואם לא די בכך – אתם משלמים מיסים על כספים שלא נכנסו בפועל. למעשה, לבעיות בגבייה יש עוד השלכות חמורות ברמה הפיננסית, וחשוב לטפל בהן בהקדם בצורה מקצועית ובסיוע של יועץ עסקי מיומן עם ניסיון רב בניהול מהשטח.

מרכיב חסר נוסף בדוח של רואה החשבון, שיכול להיות אחראי להבדל, הוא שלא כל ההתחייבויות של העסק מופיעות בו. אמנם, כפי שראינו לעיל הוצאות הייצור והתפעול אכן מופיעות בדו"ח, אך מה שלא מופיע בו הוא החזרי הלוואות (קרן), שיכולות להיות בלתי מבוטלות.

בין אם מדובר בהלוואה מהבנק או מהקרן להלוואות בערבות מדינה, כמובן שככל שמדובר ביותר הלוואות ובהיקפים יותר גבוהים – כך הסכומים הופכים להיות משמעותיים. אכן, אם תיקחו את ההתחייבויות שלכם על החזרי הלוואות ותפחיתו מהרווח, תראו כיצד המספרים מתחילים להתאזן מול המציאות.

עוד הסבר אפשרי לפערים, הוא התקופה שאליה הדו"ח של רואה החשבון מתייחס למעשה. אם ניקח למשל בעל עסק המקבל את הדוח אחת לשנה, הרי שהוא מסתכל על תמונה שקפאה בזמן חודשים רבים לאחור. ייתכן שבתחילת השנה היו כמה חודשים טובים, שאיזנו את המצב ותורמים לקבלת תמונה יפה למדי, אך למעשה בחודשיים שלושה האחרונים עקב עונתיות בתחום, כניסה של מתחרים, עליית מחירי חומרי גלם או מסיבות רבות אחרות – כבר לא מרוויחים כל כך טוב. לכן, התחושה שמקבלים מהסתכלות על הדוח של רואה החשבון טובה יותר, ולמעשה מטעה, ואכן – התחושה שמעביר חשבון הבנק היא אחרת.

ראוי לציין כי הפערים בין הנייר למציאות אינם נמצאים רק בדוחות של רואה החשבון. כך למשל, אין זה נדיר שבעלי עסקים מקבלים תמונה שגויה ואופטימית מדוחות שהם מנהלים בעצמם. לדוגמא, אין זה נדיר שמי שמנהל דו"ח תזרים מזומנים בשוטף שוכח להביא בחשבון שהוא משלם לספקים בשוטף +60, אך גובה מהלקוחות בשוטף +30. כך נותר מצב מבלבל שבו במציאות היה חודש חלש יחסית, עם הכנסות נמוכות, אבל ההוצאות בו דווקא גבוהות כי צריך לספק לספקים על החודש החזק שלפני כן.

מעבר לכך, בעלי עסקים רבים פשוט אינם מבינים היטב את הדוחות של רואה החשבון, ועקב אהבתם את העסק והנטייה לאופטימיות יתרה – התמונה מתעוותת. לעיתים הם נחפזים לעבור על הדוחות, לעיתים מתנמנמים מול המספרים, ובאמת הדוחות יכולים להיות מורכבים לעיתים. אם מוסיפים לכך את כל הבעיות והחוסרים שדובר בהם, מבינים כיצד קל להגיע לפרשנות חיובית מדי של המצב בפועל.

מה אפשר לעשות בנושא?

 ראשית, יש להבין את מגבלות הדוחות הכספיים של רואה החשבון. יש גם להפנים את העובדה שעם כל הכבוד לרואה החשבון, תפקידו לטפל בסוגיות המיסוי ואין זה מתפקידו לבצע חקירת עומק של ההכנסות וההוצאות בעסק.

שנית, אם רוצים להבין מדוע קיימים פערים ואיך סוגרים אותם באופן רציני ומקצועי, יש לפנות אל יועץ עסקי בעל השכלה כלכלית מקיפה. היועץ העסקי סוקר את הדוחות הכלכליים הקיימים (לצד סקירת פעילות העסק בכל המישורים), ובמידת הצורך בונה דוחות כלכליים המראים באופן ברור, מסודר ומדויק כמה העסק באמת מרוויח, ומאילו מוצרים ופעילויות.

היועץ העסקי יכול למשל לספק דוחות רווח והפסד בתכיפות הרבה יותר גבוהה מרואה החשבון, שהינם מובנים ומוסברים לבעל העסק בגובה העיניים. כמו כן, היועץ העסקי יכול לסייע בבנייה של התקציב, להוציא דוחות כלכליים פר פרויקט, לבנות דוח תזרים מזומנים וללמד את בעל העסק כיצד לנהל אותו בצורה נכונה ועצמאית, ועוד.

בכל מקרה, בתהליך ייעוץ עסק השורה התחתונה היא להגדיל את הרווחיות, ולפיכך היועץ העסקי גם יביא המלצות ופתרונות ישימים – בין אם בשיפור הגבייה, במחזור או סגירת הלוואות לא טובות, התייעלות בהוצאות, שינויים בתמחור וכן הלאה. כלומר, היועץ העסקי לא רק עושה סדר בפן הפיננסי של העסק אלא גם עוזר לשפר באופן משמעותי את מה שנכנס ונותר בחשבון הבנק.

לפרטים נוספים בנושא ולקביעת פגישת ייעוץ ללא עלות וללא התחייבות, פנו אלינו בטלפון 035377088  או בווטס אפ או בהודעה.